חשבתי שאוכל לבטוח בהם
חשבתי שיישארו לי נאמנים
שלא יטיחו בפני את אותם הלגלוגים.
האנשים הללו יאמינו לי לשם שינוי
אבל הכל היה שקר, סתם חלום בדוי.
הנחתי לעצמי להירגע, להקשיב למילותיהם
אבל בסוף הם אותי הרגו עם מהלומותיהם.
נבגדתי, הוגלתי נשארתי לבדי,
מה לעשות שאני זאת רק אני.
ניסיתי בהם לבטוח, להרפות את החושים
אבל הם בי בגדו. נתנו סטירה והאירו שוברה לרסיסים.
למדתי את הלקח, לי בחיים לא יעזרו.
כי אני זאת אני. אני המפלצת, בואו תראו
תגובות (2)
יפה ומדהים, כרגיל. אהבתי את החרוזים שהסתדרו מעצמם.
כתיבה באמת יוצאת דופן, אני מקווה שאת באמת לא מרגישה טוב, כי לפי איך שתיארת הם אלו אותן המפלצות!