טיפת ארגמן
מהרהרת על טיפה נוטפת,
אחריה אני נסחפת.
בארגמן בוהקת,
ונשמתי זועקת.
בדמיוני להב הסכין סמוכה לעורי,
וחיוכי מחייך חיוך ממזרי.
נסוגה הטיפה אל דמיוני, נסוגה מליבי שאותה טמן.
משתוקקת אני להביט, בטיפת ארגמן.
את המחשבה דוחקת, בחרדה.
נרתעת, ואת המחשבות מנדה.
חוששת שאפגע,
השתדלתי לדחוק, ראשי יגע.
אך חוזרת היא כמו מבט רצחני,
חוזרת הטיפה במבט לעגני.
ואני אחריה נסחפת, בחיוך ערמומי,
נכנעת לעצמי.
תגובות (2)
ווו… וואו. החרוזים מדהימים ומשתלבים באופן מקסים בשיר, הבחירת מילים מגוונת ויפה, ומעבר לכל הבחינה הספרותית – השיר הזה מדהים. פשוט מדהים. אני אוהבת לקרוא קטעים שלך, הכתיבה שלך סוחפת אותי אחריה.
תודה רבה :)
את הצלחת לפרט את מה שאני חשה כשאני קוראים את הקטעים שלך.