טיק, טק. (פרודיה) – דו קרב שירים
טיק, טק, השעון מתקתק לסירוגין.
מקולקל כנראה…
אין דבר,
כבר מאוחר.
שעון ארור, תמיד מקדים, ואי אפשר להחזירו לאחור.
כולו כבר רקוב, מאוצר הפך לזבל שחור.
עצים כרתו כדי להכינו, ולמה?
הרי בסופו של היום הוא סתם גרוטאה.
טיק, טק, השעון מתקתק לסרוגין.
מקולקל כנראה…
אין דבר,
הוא כבר נשבר,
וקולו כבר אבד.
הוא ישאר מקוקל לעד.
תגובות (9)
וואו זה יפה מאוד! אני אישית אהבתי את הכתיבה מאוד אבל זה לא הז'אנר, אבל האמת שאני מבינה אותך, כל אחד והעקרונות שלו!
אני שמחה לשמוע שאהבת. כמו שאמרתי, אני בזה לז'אנר ואיני מתכוונת להשקיע בו מאמץ.
נחמד! היו משפטים מעט ארוכים שהייתי ממליצה לרדת שורה או לפחות לשים רבח.
להגיד את האמת, בעניין החרוזים והזרימה השיר הקודם היה יותר טוב. אבל למרות זאת זה מדהים! מדהים ויפה!. כל הכבוד! ודרך אגב אני לא מורידה הרבה ניקוד על החרוזים. בכל מיקרה זה לא כזה נורא יש הרבה וזה גם דיי מצחיק. אל תביני אותי לא נכון זה מצחיק. היה יכול להיות קצת יותר אבל זה עדיין ממש מצחיק.
בקשר ל"רציתי להוסיף": חשבתי שאהבת את האתגר "מצחיק".
רווח, לא רבח.
אני שמחה לשמוע שאהבת.
וברור שהשיר הקודם יותר טוב, בשיר הקודם השקעתי, נהנתי לכתוב אותו.
בה לא נהנת?
במשימה הזו ממש לא נהנתי, אני לא אוהבת לכתוב שירים שהמסר מועבר בהם בהומור.
אהבתי את זה יותר מהקודם שלך גם. הייתה פה אמירה עמוקה שדגדגה אותי אבל אין לי אצבע לשים עליה כרגע. 'ישאר מקולקל לעד' אולי הייתי משנה למשהו מחדש וקיצוני יותר- כל השעונים מקולקלים. או – אם תשאלו אותי, כל השעונים מקולקלים. או – הוא תמיד היה מקולקל. סתם אני..
תודה.
ולגבי שורה קיצונית יותר, ביקשו שיר מצחיק אז שמרתי על זה קצת יותר קליל.