יגון לי כגן עדן
למדתי מכל תבונות עולם
כאשר נפלתי מטה,
אך אילו חכמים הם חכמי כאב?
אם לסבל גדולתי החכימה,
מה שווה כל חוכמתי כשליבי דואב?
אם הרמתי מבטתי אל מעלה,
רק כאשר הגעתי אל התהום,
מה יקר לי תבונתי לי
אם נשמתי מרבה לנהום?
מכל מלמדיי למדתי לשמוע,
מאויביי למדתי מהי הקשבה.
מכל חכמים החכמתי,
מעיוולי עוולי עולם למדתי חוכמה.
אוצרותיי אינם אוצר הם,
אם כי יגון לי כגן עדן.
סבל החיים מפיח בנישמתי,
וליבי קשה כאבן.
תגובות (7)
זה ממש ממש יפה, אבל יש כמה שורות שלא מסתדרות לי.
׳ומה יקר לי תבונתי לי׳
דבר ראשון, תבונה זו נקבה, דבר שני, יש שני ׳לי׳ במשפט, זה קצת צורם.
׳מעיוולי עוולי עולם למדתי חוכמה׳
לא יודעת למה, פשוט משהו לא מסתדר לי.
אחד, הרבה משוררים משנים זכר ונקבה בשביל שזה יסתדר יפה יותר בשיר, זו בחירה אומנותית. מאותה סיבה גם הוספתי "לי" בסוף ורשמתי עיוולי עוולי עולם, זו בחירה אומנותית, את לא חייבת לאהוב או להסכים איתה.
תתעלמי מה"אחד" בהתחלה.
דרך אגב, תודה רבה על הביקורת.
שיר מדהים!
מסכימה איתו לגמרי.
כיף לקרוא ולדעת שאני לא היחידה שמסתכלת ככה על החיים- שמנסה ללמוד מכל דבר, ולומדת בעיקר מנפילות. שהכאב זה הדבר הכי חזק ומשפיע עליך, כי זה מלמד אותך כל כך הרבה.
שיר מדהים!
כיף לקרוא ולדעת שאני לא היחידה שמסתכלת ככה על החיים- שמנסה ללמוד מכל דבר, ולומדת בעיקר מנפילות. שהכאב זה הדבר הכי חזק ומשפיע עליך, כי זה מלמד אותך כל כך הרבה.
תודה, זה אחד השירים הכי עמוקים שלי אז אני שמחה לשמוע שאהבת.