כשהמש נרדם
הירח מבשר על שעת הלילה,
כפור מחסה את העולם.
אנושיים, ישנים,
מהאמת, מתעלמים.
מה קורה, כשהשמש, נרדם?
הכוכבים מחייכים אל השמיים.
השמיים מעירים את המת.
הם באים, עגומים, מתקרבים, ובורחים.
הם מביטים, בוהים באהוביהם.
אף אחד לא יודע.
אף אנוש לא שומע.
איך תחיית המתים מתעוררת,
איך הלבנה הצחורה משתוללת.
תגובות (2)
*כשהשמש תרדם
רעיון יפה! כאילו, שהמתים בעצם קמים בלילות, אחרי שהשמש שוקעת והירח יוצא…
אוי אהבתי ^~^
זה כל כך קול.. עוד רעיון שנוסף לרשימת ה"דברים שיכולים להתקיים ואני לא מודעת אליהם".
שיר נהדר!