כשהעולם מתרסק

אבנים, אבנים. אדומים מן השמיים נופלים
פוצעים את אדמת העולם האהוב.
שמיים על רקע דם… דם.
נשים צורחות, גברים וטף… טף
אורות מהבהבים, בכבישים הנשכחים.
שם טל אפר, מעולם לא אמר דבר.
אש וחול, מכסים. את עורנו מצלקים.
כבר לא הישאר… גורל.
כבר לא. קץ לשמחה.
קץ להארה, אבנים אדומים.
מין השמיים נופלים, פוגעים
באדמה האהובה