לבנה
אני שוכב במיטה
לאור הלבנה
באמצע השממה, שאחרי המלחמה
חיילים בודדים גוססים
אותם משעירים, אין תקווה לחיים
בצידי קליע ברזל נתקע
הדם הקריש אך הכאב אותו דבר
חברי לקרב שוכבים לידי
לפעמים נדמה שמדברים איתי.
חברי אמר שרואים אור בסוף
אך אני שקוע בחשיכה
כל החיים שאמורים לעבור מול עיניי
אני רוצה לקום. ללכת הביתה
לחצות את הים, לחבק את אהוביי
הכאב חודר ללב שלי
העיניים נעצמות
"להתראות חברי, נתראה בשמחות" אמרתי,
השתעלתי. נשמתי עזבה את גופי, בשמחה התלוותי למלאך שהראה את הדרך למעלה.
חייל שוכב במשוכה
עם חבריו החללים
בתוך המשוכה
עיניו עדיין פתוחות.
בוכות על אור הלבנה
תגובות (3)
מדהים!! אתה כותב יפה ;-)
ממש אהבתי את השיר(-:
כל הכבוד לך, תמשיך כך!!*~*
מדרג 5.
הו זה כל כך מקסים…. *~*
זה שיר ממש יפה, אהבתי מאוד =)