להחזיר

צרחותיהם מהדהדות באוזני.
לא עוד! הם קוראים כנגד עיני.
לפידיהם מורמים, כעסם בוער.
זעמם מופנה אלי.
לא עוד! הם צועקים ללא סיבה.
זועקים וכאובים, עליי הם כועסים.
אני לא האשם.
אך רק אני יודע.
זה המוות שקוטל.
האלוהים, שרק לוקח.
אני השליח. אני החלש.
אותי מנצלים. סופי הוא הנדרש.
כולנו נמצאים,
תחת היד העליונה.
אין מגן כנגדו.
אין דרך מוצא.
הרעה מגיעה אלינו בחינם.
אין בחירה, ההחלטות שייכות לו.
החיים הם לא מתנה,
אלא מוצר מושאל.
לכן, אני חייב אותם להחזיר.
אני מריח את ריח הבערה.
האדום המשתולל, החום המחסל.
הוא מתקרב.
הכאב מיידי. העינוי עצמתי.
אני מבין.
הגיע הזמן להחזיר את חיי שלי.