מבודדת

אני לא סומכת עלייך
ואולי גם קצת ממך מפחדת
ובקרבה איני עוד מעוניינת
כשתרצו בי אני כאן
אך לכאב איני מפנה זמן
לא יודעת מה עובר לך בלב
לא מעוניינת לפתוח איפה שכואב
לא מקלפת יותר מעצמי
אך עדיין מרגישה מן צביטה בתוכי
אנשים באים ואנשים הולכים
ואני נשארת לאסוף שברים
גם בבית איני בנחת
דואגים תמיד למה יש בצלחת
וללב אין מקום אצל האחר לנוח
לכל אחד סוד ואת ליבו לא מעוניין לפתוח
וקצת קשה לסמוך
כשהמשענת אינה יציבה
ואם כבר בדידות
לפחות שם מרגישה בטוחה