מהאמת אין מסתור
האמת הסתדרה אל מול פני בטורים ישרים.
ההבנה הלמה במוחי כמו כיתת יורים.
המציאות חדרה אל הכרתי ואל מוחי חלחלה.
כמו מים שחוצבים לאיטם בסלע.
פתאום ראיתי הכול בבהירות מסנוורת עיניים.
כאילו הבטתי בשמש מבעד למסך השמים.
רציתי לברוח, אבל ידעתי שאין לאן, מהאמת אין מסתור.
היא טמונה במוחי, מכרסמת בי מבפנים, מאיימת את נפשי לשבור.
שפיותי היא כמו תוף מעור מתוח והאמת כמו מקלות שמכים בו בלי הפסקה.
אני צורח שתפסיק, אך האמת ממשיכה להלום בי עד שאקרע.
האמת מכאיבה ומרגע שתכיר בה לא תוכל לשכוח.
היא תרדוף אותך לנצח ואין טעם בלברוח.
האמת בלתי נסבלת, כמו זמזום של יתוש שנמצא בתוך המוח.
ואם הבנתה מגיעה גם הידיעה שאף פעם לא תוכל אותה לשכוח.
הבנתי כבר מזמן, הדרך היחידה להפסיק את הידיעה היא לחדול מלהיות.
בשביל לשכוח את האמת, איאלץ להפסיק לחיות.
כמוך, היית סקרן לגלות את האמת.
דבר אחד אני יודע, על סקרנותי אני מתחרט.
אם אתה חפץ בכך, אוכל לגלות גם לך את האמת.
רק אל תפנה אלי כשתחפוץ להיות מת.
תגובות (14)
תגלה!!!
"הסקרנות הרגה את החתול"
ובמקרה של התמונה שלי…
את בטוחה שאת רוצה שאני אגלה לך? את תתחרטי…
אני אשמח לדעת את האמת D;
אני חושבת שלא.
לכל אחד יש את האמת שלו, לכל אחד יש את הסודות שלו ואני לא חושבת שלשתף אותם יעזור במשהו.
יש דברים שצרך להשאיר בינם ובין עצמך – אז אני לא רוצה שתגלה לי.
תגלה!!!
אני רוצה…
אולי זה יפתור את הדילמות שלי
(שאני חייבת עזרה בנוגע לזה. היית פעם באוניברסיטת תל- אביב?)
אני הייתי, סוליטר, שהלכתי לנוער שוחר מדע.
והשיר ממש יפה.
אתה כותב מאוד יפה ואתה מוכשר :)
ואיך היה שם???
אני חייבת לדעת כי יש מצב שאני עוברת מבחנים השנה כדיי להתקבל לאיזה מסלול שם…
היה מאוד כיף! בעיקר עם פיליפ (אחד המורים)…!!
חחח…
אני מקווה שאתקבל!!!
מבחני הקבלה קשים?
אני לא יודעת.. אני הגעתי עם המלצה מבית הספר
עוד פעם את מצ'וטטת סולי!
אני התייחס לזה ככה, כאילו, כמו אל אמת שאתה מסתיר מאחרים (מה אתה חושב עליו וכו'..)
ואם כבר ככה, אז לא, אני לא חושבת שהיית רוצה לדעת מה אנשים חושבים עליי. אני מודה שלא באלי לשמוע דעות פוגעות, הרי למה לי? (טוב נגמר לי הזמן)
אז אהבתי מאוד ואני חושבת שדווקא יש בזה משו אם קוראים את זה נכון… (כאילו ברצינות אנשים תשקיעו קצת זמן בקריאה)
אני לא מצ'וטטת.. -_-
זה היה חשוב לי!!!