מוקד טלפוני
תפסיק לדחוף אותי לאיזה פינה
את לא קטינה את לא קטינה
אל תדאגי אני אדאג לעשות אותך קטנה
אני רוצה לעבוד רק תן לי הזדמנות
צריכה איזה צ'אנס מאנשים חדשים
טבעת קטנה של רעל
בתוך מכרה של אומללים
דמעות מטפטפות של מיואשים
החיים מצמצמים למוקד טלפוני
אני עני אני עני אני עני
צריכה לנופף בעצמי גם אני כאן
חייבת להניף דגל זהב מסוכן
זה יעלה לך שמונה אפס אפס
אפס ועוד קצת ממך
ואת שותקת
כי הם
הם באים לטובתך
תגובות (1)
חשבתי שהשיר יפה, כתוב טוב ומעביר את התחושה. לא לגמרי הבנתי, אבל שוב, חשבתי שהתחושה הכללית כן עברה.
במקביל הרגשתי את הקושי, ואיזה תסכול ואכזבה. יותר מהיחס מצד האדם ופחות מהמצב עצמו. איזו אטימות. אולי אפילו התנשאות.