נו, אולי כבר… /אביגיל לויזון.
ב"ה
נו, אולי כבר…
ולא ידענו בעבר
שעם אחד אנחנו כבר?
לא מפוֹרד לא מפוזר
לא מגוֹרש רק משוחזר…
והתוָכחנו ונחלקנו
לאלפי כִּתות כְּתוּתוֹת
כמספר בתי-אבות
מספר דֵעות והֶגְיוֹנוֹת!
ולא הֵבנו שקוּבָּצְנוּ
פה בארץ האבות
ומציאות אחת עוטפת
את מאות הרבבות!
האם צריכים שלושה בנים
ושלושת משפחות
להֶחטף, להֶעלם
לַחרוד ולהתענות
כדי שהעם הזה ירגיש
פתאום
שזכות אבות
של כל כולם
הזדעקה
קושרת לבבות?!
האם אותנו לחבר
יוכל רק פחד אסונות?
וכשהכל יהיה עבר
ויסתיימו המשימות
בעת תחלוף אי ודאות
ויֶחקרו העלילות
האם תהיה זו הזדמנות
לפתוח במריבות?
וּויכוחים אם כן או לא
ואין סוף האשמות?
הן לב חדש הבטחת אל *
ורוח חדשה
האם עוד לא הגיע זמן?..
אולי?!…
בבקשה!!
* ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם (יחזקאל ל"ו 26)
וכן: ונתתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם (יחזקאל י"א 19).
אביגיל לויזון
תגובות (1)
וואו !