נפילה למטה

אני נופלת למטה
מנסה לתפוס לאחז
אבל ידי בוגדות בי ואני נופלת
נשברת ומייללת בחשכה

כולם למעלה עוברים
בי לא טורחים להביט
הייתי רק עוד בנאדם שהשבר
עוד בנאדם שאיבד את הטעם בחייו

אני מנסה את עצמי לעודד
אבל הבדידות את לבי דוקרת
ועכשיו הבנתי שעד שלא אפול
לעולם לא אדע את כמה היה לי טוב

אני צורחת מלמטה זועקת לעזרה
אבל אפחד מכם לא בא
ניסיתי לטפס וכשהייתי קרובה מעדתי
אני צריכה עזרה ואפחד לא בא אני לבד

יום אחד כשצרחתי
אותי ראית מביט בי בעצב
צועק לי בחזרה שלי תעזור
ושוב הגשתי את הניצוץ של התקווה

וכך זה נמשך כל יום כמעט כל שעה
את הבדידות ממנה לקחת
ואת הפצע ניקתה
ותודה על זה לעולם לא תספיק

אבל אחרי כמה זמן נעלמת
אותי השארת לבד
מפוחדת רועדת מפחד
מאחלת לעצמי לשרוד הבדידות

ואחרי חודש חודשיים חזרת
וחבל אלי שלחת
על החבל טיפסתי ימים ולילות
ואז הגעתי, הגעתי למעלה צוחקת

על שפתי נשקת
ודמעות מלוחות על פני זלגו
מדוע אותי הצלת?
אבל אתה רק חייכת

אני מתעוררת והכל רק חלום
נופלת בעצב על האדמה הקרה
מאחלת לעצמי שאתה עוד תבוא
תשלח לי חבל כדי לעזור