סודות נשכחים

אין קול ואין עונה
עת חמה שוקעת בשתיקה
עת היום מתכסה בדממה
והשקט מרטיט מיתרים עלומים

יערות מכושפים עומדים דוממים
מאפילים עם כל רגע שעובר
ואין קול ואין עונה
והשמש גוועת בשקיטה

רגעים קסומים של דממה
ונרגעת האדמה
נושמת לרווחה
והיא כבר רוויה

והלילה רד בגלימה אפלה
מתוך היער המכושף
דמות על ארבע מטופפת
בדממה

אין קול ואין עונה
על הר קרוב מטפסת הדמות
בלהט אל ראשו מטפסת
מסיטה ראשה לאחור

והדממה מופרת
בקול יללה נוגה
אין קול ואין עונה
והלבנה בשתיקתה כמו יודעת