סופר הכוכבים

בשמים הכהים יושבים הכוכבים,
מעלינו נוצצים
ואת דרכנו הם מראים

אתה מסתכל בכוכבים הנוצצים,
מנסה לספור אחד אחד,
אתה יודע שזה אינסופי,
וזה לא יגמר לעולם.

שם בחשכה אני עומד,
אתה מתחיל לספור,
ולספור, ולספור
ואז.., כוכב נופל.

אני מביט בו בחוזקה,
לא מסיר מבט,
עניי ממוקדות בו,
ואז הכל נשכח.

אז אני מתחיל שוב,
סופר, סופר וסופר,
ואז כוכב נופל,

אני מביט בו בחוזקה,
לא מסיר מבט,
שלא יתפספס.

ואז הכל נשכח…