אוליב יקרה, אני מצטערת, אך אני חייבת לתת לך ביקורת.
מתוך המון זמן שאני מכירה אותך אני יודעת איזה כישרון יש לך, אבל לאחרונה העלת המון קטעים יותר מידיי קצרים,
כאילו זרקת רעיונות לא מפותחים או שפשוט לא היה לך השראה
הקטע הזה אכן יפה, אבל קצר מידיי.
כמו שאני מכירה אותך יכלת לפתח אותו לכיוון מרתק ומדהים, אם לומר את האמת, אני חושבת שזה דורש עבודה.
אני למדתי לצפות מאוליב רק לטוב ביותר, לכן אני קצת קשוחה.
סורי. לאב יו בכל מקרה.
לב החיים
מצד אחד אני מבינה אותך ומצד שני אני חושבת שהמינימליסטיות הזאתי טובה. סוג של מסכימה עם אריאל. אולי זה רעיון לא מפותח ואולי זה פשוט משהו כללי שאפשר להתחבר אליו. אני ממש לא אוהבת אנשים שמעלים דברים עם יותר מדי פרטים ושטויות זה לא מקצועי בעיניי לפעמים (: אולי זה עניין של סגנון. זה פשוט משהו שתמונה השאירה אותי עם הטעם שלו. טעם שחלף. אבל רציתי לתת לעוד מישהו לטעום
לדעתי אפשר להתייחס לזה במובן הפשוט בו הכוונה היא שבאמת אי אפשר לראות את עצמנו לכן אנחנו רק מדמיינים. אפשר כמובן גם לסבך את זה כמוני ולפרש את ״אני לא יכולה לראות את עצמי״ כמשהו שמביע אכזבה עצמית ותסכול וביחד עם זה יש את הקונטרה של ״אני מציירת את עצמי במקומות״ שמאפשרת למי שמאוכזב מעצמו בעצם לחלום בהקיץ ולתאר את עצמו במקום טוב יותר.
אני לא יודעת אם אכזבה. אני אוהבת את זה שאת מתייחסת לתוכן חח. אממ זה יותר נוגע לתחושה מנוכרת. היית רוצה לראות את עצמך, לדעת בעצמך, אבל אתה עצמך, אז בזיכרונות יש לך רק דמות מטושטשת שציירת של איך בוודאי נראית, ובגלל זה זה קצת סוריאליסטי (: וגם בסיסי . לחלום בהקיץ זו מילה שמתאימה כאן (: אני חושבת שהדוברץ מתנצלת על הניתוק שיש בין איך שהיא באמת לבין איך שהיא מציירת את עצמה או חווה את עצמה באמת. היא והסובבים אותה אולי לא נהנים מאותו אדם תחושה מוזרה, לא?
כן, וגם בשביל שלב החיים תדע :)
העיקרון דיי דומה, חשבתי על כך שהדוברת לא מכירה את עצמה מספיק אך משומה בכל זאת מציירת את עצמה- או לפחות מנסה.
והציורים יוצאים סוריאליסטים ומעובתים, כיוון שהיא לא באמת מכירה את עצמה.
אך אלמנטריים כי היא מציירת את בסיס ההכרה שלה עם עצמה.
היא גם מציירת את עצמה במקומות שכנראה גם שונים, אבל תמיד את עצמה; רק את עצמה… שזה מעניין.
חחחחח בייל אתה נהדר. באמת. אחד לאחד . הסברת טוב ממני . ממממ… תמיד תגיב לי ככה על עניינים? והיא מציירת את עצמה כי את השאר היאנרטאה בעיניים לדעתי . זה הדבר הראשון הברור שהבנתי מהקטע הזה
תגובות (19)
טוב, נשמע לי כמו עצמי. גם השם. גם הכל (*משיכת כתפיים)
זה יפה
חחחחחח המממ מצחיק. השם אולי באמת. טוב, אמרתי כבר שאני אריאל (:
אוליב יקרה, אני מצטערת, אך אני חייבת לתת לך ביקורת.
מתוך המון זמן שאני מכירה אותך אני יודעת איזה כישרון יש לך, אבל לאחרונה העלת המון קטעים יותר מידיי קצרים,
כאילו זרקת רעיונות לא מפותחים או שפשוט לא היה לך השראה
הקטע הזה אכן יפה, אבל קצר מידיי.
כמו שאני מכירה אותך יכלת לפתח אותו לכיוון מרתק ומדהים, אם לומר את האמת, אני חושבת שזה דורש עבודה.
אני למדתי לצפות מאוליב רק לטוב ביותר, לכן אני קצת קשוחה.
סורי. לאב יו בכל מקרה.
לב החיים
לדעתי היא לא הייתה צריכה יותר שורות. הכל שם. בדיוק במקום (לדעתי, שוב)
יכול להיות לך דעה שונה משלי , אני אמרתי את דעתי ואת הביקורת שלי.
לא חובה להסכים איתי.
מצד אחד אני מבינה אותך ומצד שני אני חושבת שהמינימליסטיות הזאתי טובה. סוג של מסכימה עם אריאל. אולי זה רעיון לא מפותח ואולי זה פשוט משהו כללי שאפשר להתחבר אליו. אני ממש לא אוהבת אנשים שמעלים דברים עם יותר מדי פרטים ושטויות זה לא מקצועי בעיניי לפעמים (: אולי זה עניין של סגנון. זה פשוט משהו שתמונה השאירה אותי עם הטעם שלו. טעם שחלף. אבל רציתי לתת לעוד מישהו לטעום
תודה רבה אבל על הגובה!!!
לדעתי אפשר להתייחס לזה במובן הפשוט בו הכוונה היא שבאמת אי אפשר לראות את עצמנו לכן אנחנו רק מדמיינים. אפשר כמובן גם לסבך את זה כמוני ולפרש את ״אני לא יכולה לראות את עצמי״ כמשהו שמביע אכזבה עצמית ותסכול וביחד עם זה יש את הקונטרה של ״אני מציירת את עצמי במקומות״ שמאפשרת למי שמאוכזב מעצמו בעצם לחלום בהקיץ ולתאר את עצמו במקום טוב יותר.
אני לא יודעת אם אכזבה. אני אוהבת את זה שאת מתייחסת לתוכן חח. אממ זה יותר נוגע לתחושה מנוכרת. היית רוצה לראות את עצמך, לדעת בעצמך, אבל אתה עצמך, אז בזיכרונות יש לך רק דמות מטושטשת שציירת של איך בוודאי נראית, ובגלל זה זה קצת סוריאליסטי (: וגם בסיסי . לחלום בהקיץ זו מילה שמתאימה כאן (: אני חושבת שהדוברץ מתנצלת על הניתוק שיש בין איך שהיא באמת לבין איך שהיא מציירת את עצמה או חווה את עצמה באמת. היא והסובבים אותה אולי לא נהנים מאותו אדם תחושה מוזרה, לא?
אהההההה כן כן כן זה ממש מתאים לפה. פשוט ״מציירת את עצמי״ תמיד מזכיר לי דמיון או חלום, לא יודעת למה.
בשירה יש כל מיני צורות של שירים- השיר הזה לדוגמא, נקרא שיר מרובע.
בגלל מספר השורות והבית? מממ. כן. בכל מקרה, מה חשבת? אתה איש הפרשנויות , הסתבר לי לא מזמן חחח.
כן, וגם בשביל שלב החיים תדע :)
העיקרון דיי דומה, חשבתי על כך שהדוברת לא מכירה את עצמה מספיק אך משומה בכל זאת מציירת את עצמה- או לפחות מנסה.
והציורים יוצאים סוריאליסטים ומעובתים, כיוון שהיא לא באמת מכירה את עצמה.
אך אלמנטריים כי היא מציירת את בסיס ההכרה שלה עם עצמה.
היא גם מציירת את עצמה במקומות שכנראה גם שונים, אבל תמיד את עצמה; רק את עצמה… שזה מעניין.
חחח, לדעתי נוצרה פה תת סוגה חדשה- סוריאליזם אלמנטרי.
אני אהבתי, לא יודעת מה איתכם
מעניין מה זה נותן להרגיש. קשה לשים במילים, לא? תודה על התגובה (:
חחחחח בייל אתה נהדר. באמת. אחד לאחד . הסברת טוב ממני . ממממ… תמיד תגיב לי ככה על עניינים? והיא מציירת את עצמה כי את השאר היאנרטאה בעיניים לדעתי . זה הדבר הראשון הברור שהבנתי מהקטע הזה
לי יש פירוש אחר…
אבל מכיוון שכבר הסברת את הפירוש האמיתי אז סייג לחכמה שתיקה.
ספר