זה לא סגנון אוליב. אבל זה גם אחלה. אני אוהבת שבסוף אין סימן פיסוק, כאילו להשאיר את הסוף פתוח או את המשפט כשאלה רטורית של עצבנות/תהייה/תקווה. המלחמה היא בין האנושות לבין מכונות הקפה? אני מעדיפה תה ☺
במה זכיתי שאדון סרקזם דפק בעדינות על חלוני? בגלל הנושא המר או שבחרתי להעסיק את עצמי במה שאמרת? כי אני חייבת להודות, זה כן עשה בי משהו והדאיג אותי, לא רק מתוך דאגה לך. מה דעתך על הנכתב , שואל היצור שפותח לאדון סרקזם את החלון ובוהה במיקוד דרך הפתח.
תגובות (13)
זה לא סגנון אוליב. אבל זה גם אחלה. אני אוהבת שבסוף אין סימן פיסוק, כאילו להשאיר את הסוף פתוח או את המשפט כשאלה רטורית של עצבנות/תהייה/תקווה. המלחמה היא בין האנושות לבין מכונות הקפה? אני מעדיפה תה ☺
חחחחח יש סגנון אוליב? ובמכונות קפה התכוונתי האמת לבינה מלאכותית
מתי שקפה ידע לקרוא באנשים.
תשובה נכונה להפתיע
אל תזלזלי בריח של הפולים
חחח די למה כולכם צינים פה היום
ברור שיש סגנון אוליב. לא ידעת? אגב, אני עדיין מעדיפה תה ???? או לישון. או שסק.
שסק זה נפלא. ולא יצא לי לעיין בסגנון אוליב חח אני סובייקטיבית מדי לסגנון של עצמי ככל הנראה. זה כן הרגיש די חדש לכתוב את זה
אני קצת סרקסטי, אבל עדיין נחמד שאת כותבת שירים על הדאגות שלי :)
במה זכיתי שאדון סרקזם דפק בעדינות על חלוני? בגלל הנושא המר או שבחרתי להעסיק את עצמי במה שאמרת? כי אני חייבת להודות, זה כן עשה בי משהו והדאיג אותי, לא רק מתוך דאגה לך. מה דעתך על הנכתב , שואל היצור שפותח לאדון סרקזם את החלון ובוהה במיקוד דרך הפתח.
(מיומנה של מזכירה)
מכונת קפה זו העלבה לבינה מלאכותית, זה הכל.
הנושא דורש כבדות לדעתי. והשיר מרגיש לי קליל מאוד. גם בטח אף אחד לא מבין אם הוא לא יודע את ההקשר.