סערה.

אי שם,
לבטח יש אדם
אשר ימו סוער עליו
בדיוק באותה הדרך
כשם שימי סוער עלי.
שסירתו נעה
מעלה ומטה
בין גלים איתנים
והגשמים אינם פוסקים.
אולי לרגע קט
בהפוגה הפרטית שלו
כאשר הוא עוצר את נשימתו
מסוגל לחוש את נשמתו זולגת
מתוך קרעים חרוצים
חורים נקובים בבשר
אשר כבר לא טרח להסתיר.

כאשר יחזור
יש לומר לו
שאיננו לבד.