עיוורון
תסתכל לי באישונים
הורד את משקפי השמש
מכסה את נשמתך
מפני אורו של העולם.
תסתכל לי באישונים
הורד את משקפי השמש
שם לבנה ועוד לבנה
על חומתך מפני כולם.
מאיזה מפגע אתה מפחד
ולמה רק על עיניך אתה מגן
כי אם קרן האור היא מסוכנת
לא חבל גם על עורך?
אני צועדת עם עיניי
חשופות בריש גלי
ורק העוויתות בעקבות סנוור
גורמות למבוכה
אך מחלתך מתגברת
המשקף נדבק לפרצופך
כשזה מתחיל להידרדר
לזה כבר אין מרפא
גם בתוך הבניינים
ובמקום מוצל ומקורה
כה רגיש אתה לקרני האור
ומפחד ממה שאולי יקרה
עד שאתה הופך עיוור
וזה לא אופנתי
אולי תוריד את המשקפיים?
אולי תראה אותי?
תגובות (10)
תענוג לקרוא שירים שלך, והכתיבה המיוחדת שלך תורמת לכך בהרבה.
המסר מוגש בצורה חדה, ברורה ומרתקת. הקריאה זורמת.
אין לי מה להוסיף, זה יפיפה ונהניתי לקרוא. קיבלת 5!
תודה תענוג לקרוא גם את התגובות שלך חח 3>3>
תענוג. סוף לא מספק
מסכימה בהחלט, אך אשלים עם כך ואשתדל לספק את עצמי יותר בסופים הבאים ^_^
מדהים!
+5
תודה רבה! 3>
מגיע לך שבחים משלך:)
מרגישים בדיוק את המסר, כל אחד לעצמו.
וזה מסר חזק, בדיוק כמו השיר.
תודה רבה מעריכה את זה (: 3>
מרשים מאוד. הערה קטנה: לא ראיתי כאן רעיון שונה בכל בית. כל בית ממשיך את מה שנאמר בבית הקודם. בבתים מסוימים אפילו רואים שחתכת את המשפט, אז לדעתי השיר כולו אמור להיות חטיבה אחת או שני בתים ארוכים.
חוץ מזה השיר הוא נהדר ומרשים מאוד!
דירגתי 5.
אהמ אני חושבת שזה באמת נכון יותר! תודה 3>