עת מלחמה (השקעתי נורא!! תקראו בבקשה!)

זה התחיל, זה בא
תופת נוחתת על האדמה
שורפת את יופיה
למה כולם בוחרים בה?
רוצים אותה
זה שלי,לא שלך
תבוא, תיקח או תברח

הכל שונה, הכל נדמה
לא הכל כפי שנראה
מבחוץ השמיים כחולים
השמש זורחת מבין ברזלים
ובפנים אנו שואלים, תוהים

לא כפי שהיה
פתאום זה בא
ושם למטה בפנים, מפוחדים
לא מבינים, רועדים
האם אנו יציבים, חזקים?

ומחר…
האם יגמר?
אולי הפעם, לא יותר
אויב – אל תישאר, לא נוותר
ובינתיים… יש להיזהר
יש להישמר!

ושם ברקיע, תפתיע
אנא אלוהים, תושיע
הצעירים נותנים עצמם
מגנים בגופם על מולדתם
חומת מגן הפכו אותם
אל תיקח נשמתם

שם בשדה קרב, תופת רב
מספיק עכשיו… בואו נאהב