צבעים שקופים

פעם היא לבשה
משקפיים ורודים
כשהמציאות ניפצה אותם
הזכוכיות נכנכסו לעיניה
ושרטו את ידיה
היא אימצה לעצמה
משקפיים שחורים
וצלקות אדומות
התחילה לחשוב
על מגוון נשים סגולות
וילדים אפורים
דירות דהויות
וחיים לא חיים.
התחילה לחשוב על עצמה
על שמיים כחולים
על עצים ירוקים חומים נעלמים
ועל המון בניינים חדשים
שבמקומם עומדים
ואותם מסתירים.
היא התחילה לחשוב עליו
על כמה שהוא שקוף
ולא צבוע
האמת שלו פגעה בה
האהבה שלו חיברה בין הצבעים
גרמה ל'טוב' לחזור לתפקד
לראות
איך שהוא לפעמים
בין הרע משתלב.