צעצוע שבור

הם אומרים שאני משובש
צעצוע מקולקל, כך הם קוראים לי.
לדעתם אני רק כלי משחק,
לא שחקן בעצמו.
אני לא כלי, ולא צעצוע.
אנושי אני, כמוהם בדיוק.
אז אני חושב קצת אחרת,
מוצא משמעות,
זה אומר שאני לא קיים?

הם שופטים אותי,
ומילותיהם כמו מלקות.
לשונותיהם מצליפות בי כמו שוט.
אני מתחבא מאחורי המגן,
מסתיר את השיבוש,
למדתי שאני לא.
לא כמוהם, לא מקובל או אהוד.
כדי לשרוד, עליי להשתנות.

צעצוע שבור, כך נשארתי.
בודד, חסר כל מעש.
לא שולט על מעשיי,
לא הורס את מחשבותיי,
אסור אני, עצור בתוך הכלא שלהם.
אני לא אהיה חופשי.
וויתרתי ממזמן.
לא אצליח להשתנות.