קן הקוקיות

גיא שמש 29/09/2015 456 צפיות אין תגובות

גפרורים נשרפים בלילה לבן
חם מדי אפילו להגיד את זה
באסקימוסייה השלג רך
הידיים שלך היו קרות כמו קרח
השמש בעיניים מטילה צל חיוור
הירוק לא ירוק יותר
ואני לא מוותר

סימנים של חולשה לכל אורכה של השורה
אתה יכול לבכות, אבל זה לא יעזור
אני יכול לבכות, אני יכול לצעוק
אבל הלב שלי יישבר רק קצת יותר בפנים
את הירוק שבעיניים אני לא יכול לראות

אתה תדבר איתי על שייקספיר ועל ניטשה,
סליחה ששמתי את שניהם באותו משפט, היא אמרה
אבל אני מדבר איתה על העצים הכרותים,
ועל שלדי הענפים ליד המרזבים
זה גורם לה ללכת, ולי להמשיך להיות עקשן
אני לא רואה את הירוק בעיניים,
אבל אני רואה היטב את קן הקוקיות.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך