קרח

החלטתי, לחתום על הקרח,
החלטתי, לבכות על הקרח,
החלטתי למות על הקרח,
כי דם שעל הקרח, לא נשאר.

והנה ימי הכפור מגיעים, ואני מתהלך לי בין הרי השלג המרהיבים,
אמנם הם גדולים ולבנים, טהורים כמלאך,
אך הרי השלג, לא יישארו עד החודש הבא.

וכך גם אני, חורט את זהותי על קרח דק,
בינתיים, אני מנסה להחזיק בו חזק,
מנסה שלא ליפול,
כדי שיום אחד, אולי אפסיק לסבול.