ריק

השריטה המתעמקת כבר איננה שריטה
הדם המטפטף הפך לנהר שחיטה
העיניים שותקות והלב דומע
רעש החיים כבר לא שומע

צלילי הילדות מחייכים באפלה
מזכירים לך בילדות על משאלה
אשר רוקמת אותך בדם
ואני כבר לעולם נרדם

בשקט גופי מחפש אחר אחיזה
כדי שאולי ארגיש מעט אהבה
שתשאיר מעט רמיזה
לאדם שנפשו הורעבה

בחום אקרר מקור
האור אוכל לצרוך
זמן אצליח לחתוך
כי אני חור שחור