שחקנית ראשית בבית בובות

אני שחקנית ראשית בבית הבובות,
אתה נוגע בחוטים,
מרים אותי למעלה
ולפעמים מוריד אותי למטה,
וכשאני רוצה ללכת, החוטים זזים ואני
עומדת על הבמה.

שחקנית ראשית בבית הבובות
נזכרת בך ואתה בא,
מזיז את חוטיה ומנגן לה מנגינה
כשהיא ישנה.
כל פעם מחדש, שהשעון נעצר,
זה מתפרץ וזה נוגע
ואף אחד לא יודע.

כשאני עם הראש למטה
אתה מזיז אותי למעלה,
חושבת שאני כבר מבולבלת,
מפוחדת,
אך אני שחקנית ראשית על הבמה,
כל פעם משחקת דמות אחרת.
אתה מנדנד אותי, מכריח אותי
כל פעם לחזור מההתחלה.
ככה זה בחיים,
יש דברים שהם בלתי נשכחים.