אימנו
אדמה חרוכה נשארה במגננה,
מתגעגעת לילדיה אשר צעדו למלחמה;
נשקם הוא תאווה לכוח, לאלוהות.
נשקם הוא דמה השמנוני, הבוער
של אדמה נשכחת מעידן אחר.
אדמה בוכיה נשארה לבדה,
בוכה על שאבד ונעלם במהרה.
היא אימם של ריבוא ילדים
שהולכים וקמלים
נרצחים והולכים.
תגובות (3)
זה יפה. האדמה משחקת כל כך הרבה תפקידים כאן. גם אמא גם תחתית לעמוד עליה בשביל החיילים שנכרחת כתוצאה מהמלחמה, גם נותנת בעצם בסיס למלחמה כי ה היא על ארץ ולכן דמה השמנוני בוער. שמנוני מדם. בוער כמו אבק שריפה. וזה הנשק שלהם
נחמד לראות פרשנות של מי שהוא אחר :)
בדם השמנוני שלה למעשה הכוונתי לנפט, דרך אגב.
זה יפה ממש. אהבתי… זה מזכיר לי את השואה, כי בהרבה סיפורי שואה מזכירים את האדמה שספגה את הדם וכל זה… מדהים.