אני לא.

כל כך הרבה מילים שלא אומר,
כל כך הרבה סיפורים שלא אספר,
כל כך הרבה מגע שחסכתי מעצמי.

אני תוהה כבר הרבה זמן,
האם זה יעלה לי ביוקר?
כל הקרירות שיוצאת מתוכי,
אני לא עושה את זה בכוונה,
זה מה שלמדתי זה מה שהחיים לימדו אותי

אני מצטערת, סליחה
סליחה שלא סיפרתי
סליחה שלא אמרתי
סליחה שלא חיבקתי או נישקתי

אני פשוט לא יכולה, אני מנסה.
אבל הגוף שלי עוצר אותי,
ואם אני מצליחה אז זה כואב
ואני הכאבתי לעצמי מספיק
בשביל חיים שלמים

הלוואי ויכולתי להיות קלילה
וחמימה, זאת שכולם יכולים
לחבק ולנשק.
אבל זה קשה לי
אני לא יכולה
אני לא מצליחה.

אני מצטערת שאני לא בוטחת בך,
גם אם מה שאתה אומר יוצא מהלב
אני לא יכולה להאמין למילה אחת
לא רק מהפה שלך אלא משל כולם
כול מי שאהבתי בגד בי והעמיד אותי בנקודת שבירה
אז למה לי? כל המילים הכי קרות שנחרטו בליבי
נאמרו על ידי האנשים שאהבתי שנתתי להם להיכנס לליבי

אז שוב סליחה, אני מצטערת
הלוואי והחיים היו מלמדים אותי
להיות טובה יותר,
נחמדה יותר,
מצחיקה יותר,
יפה יותר,

אבל הם לא