בית

אורות הבהבו , כבו, לאט.
אנשים חלפו , מיהרו , לאן?
ילדים צחקו ו בכו , בלי סוף.
הגעתי כבר , לקצה הרחוב.
ושם, עומד לו בית ישן.

בבית הזה גר ילד , ילד של אחרים .
בבית הזה יש שקט, כשמדברים רבים.
בבית הזה – הגדול – יש הכל , כמעט.
יש הכל, כמעט.

הושטתי יד, קדימה , קדימה כמעט מחר.
העפתי מבט, אחורה, העבר בדרכו נעלם.
רציתי לרוץ , לברוח , לצרוח את הדממה.
ניסיתי לעוף , גבוהה. גבוהה. לאן?

בבית הזה גר גבר, גבר של אחרים.
בבית הזה יש שקט, כשמדברים רבים .
בבית הזה – הגדול- יש הכל , כמעט.
יש הכל?

אז ניסיתי הכל , ברגע האור נעלם .
וחשבתי ליפול, ברגע האור נעלם.
התחלתי לצעוק, בקול , ברגע האור נעלם.
וראיתי הכל . מהחלון הגדול.

בבית הזה .. גר ילד .