האהבה שינתה אותך..
את אוחזת בידו
בעדינות, ברכות
את נבוכה ממבטו הכחול
הקריר, העצוב
את שוכחת ממני
נותנת ללבי להיקרע לגזרים
נפשי כואבת, דואבת
כאילו נעצת חץ בלבי
"את נוטשת אותו.."
"לא נכון!"
"אז למה את לא צוחקת לידו?"
"אני רוצה להיות גם עם מישהו אחר."
ראשך שעון על שקע כתפו
ידו מלטפת את לחייך
את מביטה בי בזעם שכזה
שגורם לי להתכווץ
את צורחת עליי
אני מנסה להתנצל בפנייך
אך כבר שברת אותי
והכאבת לי
"את שמת לב לתגובה שלך?"
"הוא צריך לדעת לדפוק בדלת."
"לא היית מגיבה כך לפני.."
"קשה לכם לתת לי להיות עם מי שאני אוהבת?"
את מגנה עליי ממנו
אך ממך טובות אינני צריך
את רואה אותי מסתלק
מביטה בי ברחמים
מגבירה בי את תחושת הדיכאון
הבגידה, הנטישה
אולי אני לשווא עושה המולות?
"איך נתת לו ללכת?"
"עכשיו זו גם אשמתי?"
"לא, אבל פעם לא היית מאפשרת לזה לקרות.."
"אני-"
"האהבה שינתה אותך, עיוורה אותך, היזהרי."
"דיי!"
"זו האמת, רק אל תתבלבלי.."
תגובות (12)
יפה מאוד אהבתי=)
תודה <:
וואו , ממש אהבתי .. שיר מאוד נכון ויפה. אם יצא לך משהו כזה מספר אולי כדאי שאני אקרא אותו (;
התאהבתי. מדרגת 5 ^_^
תודה רבה, אורי!
נחמד לראות שאת מגיבה :C
(דרך אגב, זה הספר השני בסדרה, הראשון זה אוקסה פולוק והתקווה האחרונה, פחות טוב מהשני)
מה, בגלל המריבה הזו? שכחי מזה. לא משנה אם אני מתעצבנת ממך, זה לא משנה את העובדה שיש לך כתיבה טובה :> ואולי קשה להודות בזה, אבל את לגמרי צדקת. בכל מה שאמרת. ואולי גם אני, אני לא יודעת.. ?.?
ואי ממש נכון! יש לי את הספר בבית.
במיוחד בקטע שמה שמו נישק אותה וגוס פתח את הדלת בלי להקיש, והיא *צרחה* עליו…
מסכן, עצוב לי בשבילו :/
ממש אהבתי. כתבת את זה מעולה ((:
אורי- בלי קשר, אני שמחה שאת מגיבה, וחוץ מזה, גם את צדקת, אני יכולה להיות מתנשאת ומגעילה.. אבל בכל זאת תודה, ובאמת שגם לך יש כתיבה מעולה. (לפעמים אני קוראת שירים שלך אבל פשוט אין לי כוח להגיב XD)
ספיר- תודה! ואני שונאת את אוקסה על שהיא צרחה על גוס השמעקסי והחמוד שלי. חצופה מטופשת שכמותה, צריכה להיבלע על ידי חור שחור. (נ.ב, קוראים לו טוגדואל)
מכירה את ההרגשה (; ותודה!
בבקשה ^^
בדיוק, טוגדואל, הסתבכתי עם השם XD
מהמם! הכל ממש נכון:)