הולכים לנו יחד על השביל
הולכים לנו יחד על השביל
הולכים, אני בוהה בך, אתה בוהה בצדדים
ושנינו שותקים, לא מדברים
מידיי פעם מילה שלך, אחרי 20 שלי
שבה אתה חוזר, שאתה פה בשבילי
אני סוטה מן המסלול, אתה דוחף אותי לשם
אתה הולך, לא שם לב, ולא תשים לעולם
אני מתקרבת לקצה, נזהרת לא ליפול
תתפוס אותי, קדימה – עכשיו אתה יכול
אבל אתה? עדיין לא רואה, כמו פעם
לא מבין, ומשתיק אותי כשאני מתחילה לזעוק ברעם
אתה אומר לי להיות בשקט, אומר שאסור לצעוק
ואני? מוותרת, מנסה להפסיק לזעוק
אתה לא מסתכל עלי
מבטי משוטט בינך לבין התהום שמתחתיי
אני מתמודדת עם גורלי, מקומי הוא בתהום
אם רק היית נותן לי יד במקום להגיד לי לסתום
אני הולכת ובוכה, ואתה? לא רואה
מעיפה בך מבט, אתה כל כך יפה
הנה אני מועדת ונופלת, ואתה לא מסתכל
אני קמה לבד, מדממת, כמה זה מתסכל
אני זועקת מכאב, אתה אומר לי להפסיק
מצחיק שלמרות הכל, אתה אותי עדיין מדליק
אני מבקשת ממך להביט בי, אתה רק שותק
ורק אז, כשנפלתי לתהום, פתאום אתה זועק
פתאום הכל מכה בך בבת אחת
אתה מושיט לי שתי ידיים, אך אין מי שיתפוס מהן אף אחת
ואז אתה נזכר איך היינו הולכים לנו יחד על השביל
הולכים, אני בוהה בך, אתה בוהה בצדדים
ושנינו שותקים, לא מדברים
אתה מנסה לדבר, אבל אין מי שיקשיב
אני נפלתי לתהום, אין דרך חזרה
ואתה הולך לך לבד על השביל
הולך, וזועק, אך אין מי שישמע, כי אני כבר לא על השביל איתך.
תגובות (4)
היו קטעים שהייתי מורידה כי הם קצת חזרו על עצמם שוב ושוב, אבל אהבתי את הכתיבה והסיפור עצמו. ממש יפה ^^
חזרה היא אמצעי ספורתי נפוץ שמטרתו הדגשה :) סתם לידע כללי… תודה :)
אני יודעת :)
(אה ובדרך כלל כותבים מספרים במלים לא? עשרים במקום 20.. אני חושבת (לא שזה משנה..)
יכול להיות שככה נהוג, אבל באמת שזה פרט שולי ….