החמישי במרץ

שיר חמוד!
אולי קצת עצוב, אני מקווה שהוא לא נכתב על חוייה אמיתית.
אבל בכל אופן, הכתיבה מאוד יפה! :)

לא פשוט לעמוד ככה מול כל העולם. לבד. בלי אף אחד שיציל אותך, שיעזור לך. אבל בסוף מוצאים אחד שמתייחס ממליון שמתעלמים. ובסוף בכלל לא רוצים לעזוב את האנשים שהיו שם בשביל לעצור את הבדידות. אם זה נכתב מנסיון אישי, שתדע/י, הכל זמני והכל יעבור. ודי לכעוס על האדם שעזב אותך שם… חבל. הוא כבר הלך ואין איך לתקן את מה שהיה.
"אבל מעולם לא נזכרתי, כי מעולם לא שכחתי"… כל מה שאני מרגישה בשני משפטים.