הקרבה עצמית

ארשת הלוחם המופתי
לתקן את התמונה השבורה
בדד ללכת על השביל העפר
הלבב בשבי מוחזק, עוטה מעטפת כפור.

לא בטוח, הלוגיקה טרם דרכה בחרה
מכוסה בקו הגנה של שלווה מעושה
שיקרי הלוחם, רואה עצמך מבעד למראה
השתקפותך עוטה חיוך עצוב
מרוסק בתוכך, אך הקרב עודנו יוחל.

הקרב עצמך, למען כול
לזה נועדו חייך, הסיכון גבוה
מבע בוטח אך מהצד האחר של פנייך מפחד
מסתתר בך רוך אנושי, ששכבות ארד מסתירות
המבחן הגדול הוא המעשה
המוות בטוח, ההקרבה העצמית תטיב
לוחם.

ארשת הלוחם המופתי
לתקן את התמונה השבורה
בדד ללכת על השביל העפר
הלבב בשבי מוחזק, עוטה מעטפת כפור.

נפילה לתהום האפלה
ידעת זו זה מכבר, אך ההרגשה שאתה
לא חש בדבר מפחידה, גם הפחד אינך
מרגיש עוד, אף לא שמחה על ההצלחה
ממששת את היעוד, גורלך, אך מדוע זה
כה מכאיב וצורב?

לפתע אנוכיות מרירה מציפה אותך
לתהות מדוע אתה היית חייב למות
בעת האחר חיי בנוח, אולי עם טיפת
רגש אשם? אך לך אסור להעז לחשוב
כך, לך אסור.

ארשת הלוחם המופתי
לתקן את התמונה השבורה
בדד ללכת על השביל העפר
הלבב בשבי מוחזק, עוטה מעטפת כפור.

שקר הלוחם מרור החיים
קרב מתחולל תחת העור הנושם
דמעה דואבת לה זולגת..
..הקרבה עצמית.