ואני צועקת לך

ואני שוכבת על המיטה עם הפנים למעלה,
הדמעות חונקות אותי וצורבות בעיניי.
ואני צועקת לך,
שתחזור אליי,
שתסתכל עליי שוב בעיניים החומות שלך,
ושתאהב אותי בעולם קר.
זוכרת איך דעכת,
איך לאט לאט הפסקת ללכת,
איך הפסקת לאכול,
איך עינייך האוהבות נעלמו בערפל של מוות.
ואני צועקת לך,
שתחזור אליי,
שתחמם אותי בלילות קרים,
ושתאהב אותי בעולם שאיבד תקווה.
והגוש שבחזה שלי לא נפרם,
והנשימה שלי קטועה,
וכל מה שאני רוצה זה לעזוב את המקום הזה ולהתאחד איתך.
ואני צועקת לך,
שתחזור אליי,
שתסתכל עליי במבט שאומר הכל,
ושתאהב אותי בעולם שבור.
והעולם שוב לא אותו עולם בלעדיך,
והחיים לעולם לא יחזרו למסלולם,
והקליפה הריקה שנשארה ממני לא תוכל עוד להרגיש אהבה,
רק כאב ואכזבה יישארו לי.
ואני צועקת לך,
שתחכה לי,
שלא תשכח אותי בחיקן של אחרות,
ושתאהב אותי בעולם בלי אהבה.