זה כואב לחשוב על מה יכול היה להיות
כואב לי לחשוב, מה היה קורה אילו היית כאן
ואיך היו נראים חיי אם הבחירות שלך היו שונות..
והיית נשאר.
כואב לי שאני מנסה להיזכר
אבל אין לי במה
שהיית יכול להיות כאן
נוכח
פה איתי
שיכולת לשמור עליי
לדאוג לי
אבל לא רצית
פשוט עזבת
עזבת אותי
אני מרגישה כאילו אני פאזל
וחסר לי חלק כדי להיות מושלמת
והחלק הזה
הוא אתה
החלק שלעולם לא אמצע
התייאשתי
אני מרגישה כמו הצעצוע החדש שאהבת אבל נמאס לך וזרקת לפינה
אני הצעצוע ששכחת
אני הפאזל הלא מושלם כי חסר חלק
אני זאת שבחרת לעזוב בגלל מיליון ואחד תירוצים
תירוצים עלובים
עכשיו
אני זאת שבוחרת
ואני בחרתי לנסות לחיות
לנסות לחיות בלעדייך כמו שעשיתי עד כה
אולי חיי יכלו להיראות יותר יפים אם היית כאן
אולי אם הייתי סולחת לך ונותנת לך כניסה חוזרת לחיי אז הכל היה מושלם ומדהים
ואז היה לי סיפור מרגש לספר לכולם על האבא שחזר וחיפשתי כל חיי
אבל אתה עשית את הבחירות שלך
ואני עושה את הבחירות שלי
אתה לא רצית אותי
בלי להכיר אותי
ואני לא רוצה אותך
בלי להכיר אותך
פספסת את הרגע
ואיחרת לרכבת
לא בשעה
לא שעתיים
ב18 שנים
ישנת קצת יותר מדי
אבל אני ערנית
והייתי ערה כל הזמן הזה
חיכיתי שתחזור
ועכשיו כשחזרת
אני מוסרת לך מילות פרידה בלי חרטות
ובלי שום מבט נודד לאחור
להתראות אבא
תגובות (1)
וואו זה מדהים איך שאת מעבירה את מה שיש לך לכתיבה ריגשת