זה תמיד היה פה

זה שיר אהבה לאבק והרוח שמלווים אותי
לגשם שתמיד היה לי קורת גג
לריחות ולטעמים של השדות
לכל המחשבות שהתחילו לחשוב הרבה לפניי
הרחק מכל אגדה או גיבור
את המפתחות לפה איבדתי מזמן
הייתי זר פה ואהיה זר גם שם

קחי אותי לעולם הזה
קחי אותי חזרה הביתה
למקרה שלא אמצא את היום
למקום שלא אצתרך את המחר

זה שיר של כבוד לזכרונות נמסים
לבתים הבוערים שהשארתי הרחק מאחור
מובל בעקבות עמוד ענן שחור
מאחורי רסיסים כאילו הייתי חוק או הבטחה
אספתי את כל הזכרונות מלבד השיכחה
הרי בית שלא בנוי לעולם לא יקרוס
ועם כנפיים שבורות לאן אוכל לברוח?

קחי אותי לעולם הזה
קחי אותי חזרה הביתה
למקרה שלא אמצא את היום
למקום שלא אצתרך את המחר

זה שיר געגוע לאלף מקומות שבהם פיזרתי את ליבי
לצבעים שהתחלפו בהשתקפות עיניי
מלבד האמון שאני מקבל ממנגינתו של הים
את הדרך הזאת אני כבר לא מותח
מפנה את ראשי ממילותיה שפעם היו לי בית חם
מסובב את גבי לשביל הזה סולח ולא שוכח

קחי אותי לעולם הזה
קחי אותי חזרה הביתה
למקרה שלא אמצא את היום
למקום שלא אצתרך את המחר

ואז יישרת את ראשי אלייך ולחשת לי
זה תמיד היה פה… זה תמיד היה פה