יונת שלום
יונת שלום עפה סביבנו,
בכנפיה מסמלת עדינות
ותמימות. לבנה היא, וברורה.
את סמלנו ענפי זית מקשטים,
יונה קטנה, מה היא יכולה
מול אויביה הרבים?
כולם בה יורים, ואת נוצותיה
תולשים, והיא ריקה נותרה,
ומי עוד נשאר בעדה?
ולמרות הכל, היא לא מבינה,
נשארת אוחזת בעלי הזית
הירוקים, שלה כלל לא עוזרים.
לפעמים נדמה, כי לעולם לא תבין,
במלחמה לא מרחמים, אותה שונאים!
מתעקשת… האם היא תמימה
ולא מבינה? או מתחנפת ולא מעזה?
סופה גלוי לכולם,
בסוף תבויש מול כל העולם,
את גופה יחלקו לכולם,
ולא יישאר לה זכר עוד,
אף פעם.
תגובות (9)
פוליטיקה נודפת מהשיר הזה. ברור לי לחלוטין שה"עורבים" הם כמו "ערבים" ויונת השלום היא ישראל שמנסה להשיג שלום. אני לא מסכימה עם המסר, כי לדעתי עורבים הם ציפורים מקסימות שתמיד מעלילים עליהם שהם מביאי צרות. גם אם יונה אחת מחפשת יונה אחרת בתוך ים של עורבים העורבים לא יפגעו בה ושני המינים חיים בדו קיום. כל המטאפורה של השיר מתפרקת לנוכח העובדה הפשוטה שההאנשה לא מתאימה.
אני אנסה לתקן.
אני מסכימה עם משי. מצד אחד עורב זו אנלוגיה טובה להשתמש בה כשלוקחים את הנושאים מעולם הציפורים ומצד שני זה לא ישב לי בדיוק במקום בראש (אם כי בכל זאת עורב זו חיה נקמנית שאוכלת נבלות)
אכן הפוליטיקה נדפה אהבתי את המסר זה היה כתוב יפה ונהניתי לקרוא.
תודה שהגבתן! תיקנתי (:
אגב כתבת בצורה מרגשת בלי שמרגישים שהתאמצת שזה דבר מאוד יפה שממש חסר באתר הזה!! באמת סחפת
אני ממש אהבתי את זה! מדהים -5- ♥
אגב זה מצלצל ממש יפה ובנוי טוב כל הכבוד
שיר יפה.
תודה לכם!