לבד על המרבד

זה נחמד כשאתה אחד
לבד על המרבד
מטייל בעולם מעל שדה
מנודה מהחברה מציץ מהגדה
והבדיה שנקראת חיים ממשיכה להתגלגל
במעגל מתמיד ומשמיד

זה נחמד כשאתה אחד
מציץ על כולם מהצד
המראה מרהיב ואתה מרגיש אדיב
אין אחריות ואין התחשבנות
מילים מתעופפות סביבך אך לא אליך
ואתה בפרצוף זחוח ממשיך לנוח

זה נחמד שאתה אחד

יום אחד כך קרה
הבעת פניך השתנתה
כאשר עברת מעליה עב מעיב תפס אותך
לא הבטת אחורה אך גם לא היית להוט להמשיך
מדוע היא נראית מוכרת? כמו מתוך איזה סרט.

חזרת אחורה ושאלת:
"היי, את נראית לי מוכרת, נפגשנו פעם?"
אך תגובתה הייתה זרה. היא הביטה בך אך מילותיך עפו מעליה
כי מי אתה? אישיותך נעלמה, ומבטה הביט דרכך. מעשיך גרמו לניתוק.

אולי ארד מהמרבד אשים אותו בצד?
אתה אחד
לבד, והמרבד שוכב בצד
אתה עובר בתוך שדה קוצים ומנסה לחזור אחורה
החברה כבר לא קיימת ומעבר לגדה הכול כל כך רחוק
ואתה ממשיך להסתובב ולהתגלגל
במעגל מתמיד ומשמיד