מחזור חייו של ילד על טבעי

דממה לא טבעית השתררה בחדר שאמור להיות רועש,
דממה לא טבעית השתררה בחדר היולדות.
תינוקות שתקו, כי לא היה להם מה לומר.
יולדות לא צעקו, כי פתאום הכאב עבר.

והוא גדל, הוא גדל אל תוך עולם שהיה לו זר, והתנכר לו. אל תוך עיר גדולה שבלעה את מהות החיים.
הוא גדל בבית ספר שחור, בלי חלונות, בלי מקום לתקווה בין החומות.
הוא טיפס על הרים, בין מטחי קליעים, כשחצי הגורל אותו מנקבים.
הוא היה משונה, כי אינו אנושי. אבל היה הוא זהה, עקב רגשותיו הגועשים.
לאט הוא נזכר, בעבר לא מוכר.
מהר זה עבר, זורם כמו נהר.

כל זאת הוא סיפר, לאדם אחד.
שתמיד היה שם להחזיק לו את היד.
כי לכל גבר יש אישה, גם לו יש משפחה.
והוא מת, לא מוכר. בין הרים וגבעות שנראו כה מוכר.
ואז הוא נזכר…

בהרים וגבעות, בנהר מסולסל.
בילדה מקפצת, עם פרח בסל.
ואז הוא הבין, איזה מין עולם.
ומת כשווה, כמו כולם.