מכתב שלא יוכל לקרא – קטע

ואני
יושבת על אדן החלון
והרוח מכה בפניי
ושיערי השחרחר נהדף על עיניי
ונדבק לדמעותיי
ואני כותבת
את הרגשתי
ומה שעל ליבי
ומה שבנשמתי
על אהובי
נפשי התאומה
יקר ליבי
ולבסוף אני תולשת
את הדף ממחברתי
ומשליכה אותו לעבר
הרוח הקרירה של דצמבר
כי בלאו
זה מכתב שלעולם לא יוכל לקרא.