עד שנדבר

כל כך הרבה זמן ודבר לא השתנה,
רגשות של אובדן ותחושה של אשמה.
כאב לב שלא נגמר וחלל גדול שרק גדל,
מזכירים לי את מה שרציתי שיהיה
ואת מה שקרה.

כמה זמן יעבור עד שנדבר?
כמה שיחות עד שאחד מאיתנו ישבר?
כמה עוד כוסות יזרקו לרצפה,
בעודן מנסות לרכך את הנפילה.

אהבה שלא תעלם ולב שלעולם לא יהיה שלם
שעות של כתיבה בניסיון למצוא תשובה.
המוח המתקדם והלב שעוצר כנראה שהזמן באמת לא מחכה.

דמעה מעיני יורדת,
בעודי שוכב במיטה לבד.
מדמיין את דמותך כשיכור,
מקווה שיום אחד זה כבר לא יהיה חלום!