עולם שפל
כולם בורחים מידי הקעורות,
כולם רצים מילדי הבורות,
נשאר לבד ללא סיבה,
מחפש בעיוורון, אחרי אהבה.
חופר עמוק את הקבר שלי,
ארון קבורה בהזמנה אישית,
קליע מצוחצח, נקי ומוכן,
אקדח יפה, אקדח ישן.
מאבד אחיזה במציאות,
מנסה לעמוד, אך נופל בטירוף,
נכשל שוב ושוב, אל תוך הסערה,
בוכה דמעות, רסיסי תקווה מרה.
אין אחד שיפיג את כאבי,
מאבד ומחפש, משהו אמיתי,
שלא יעלם, במצמוץ זעיר,
אך הכל נשטף הרחק, בלילה הבהיר.
צועק אבל לוחש,
מפחד להסתכל,
מה יותר גרוע,
מאותו עולם שפל?
קורא למלאכים,
אך נופל לגיהנום,
אין מי שיציל אותי,
נסחף אל התהום.
תגובות (7)
השיר הזה מזכיר לי סרטי פילם נואר. הוא מדהים.
וואו, זורם ומעולה
למה להיות כל-כך פסימי?
העולם יפה.
ושיר מדהים,אגב.
עצוב אבל זה גם מה שאני מרגישה וכול מה שכתבת נכון לגמרי אנחנו באמת חיים בעולם שכזה.
זה מדהים.
הכתיבה שלך יוצאת דופן. היא כל-כך מיוחדת וממש כיף לקרוא אותה.
זה יצא מעולה.
אגב יודעת שזה לא קשור.. אני מקנאה בך. אתה מקועקע.. אני מחכה לגיל -18 כדי
לקעקע את עצמי.
ואוו, יש לך כישרון אמיתי.
יש סיפור\שיר שלך בבחירת העורכים?
זה פשוט.. יפהפה באופן כואב.
וואו. מדהים. מקסים. מיוחד. נכון. יפהפה. כואב. דיכאוני. אמיתי.