פרח קטן

ועל הרוח שכבר לא נושבת.
על הדרך הסלולה שלא נגמרת.
צועדים הם בתוכה, מאות ואלפים.
אל יעד לא נודע, בלי לדעת לאן הם נכנסים.
והבכי החרישי הקורע את הדממה.
נופלים על הברכיים על האדמה הקשה.
והדמעות שיכולות למלא את האוקיינוס על גדותיו.
האמא מספרת על כל גדולותיו.
הילד שנפל, בין הרוח לבין הדרך.
בין הדרך הלא סלולה אל הלא נודע.
נשאר שם למרגלות הכניסה.
פרח קטן ויפה, פרח קטן ומוגן.
פרח קטן למזכרת, פרח קטן ואיתן.

פרח קטן למען דגל כחול לבן.