קרועים
אנחנו קרועים מבפנים,
מצולקים, מדממים,
הפצעים שורפים עמוק,
הכעס מהדהד רחוק.
רק דכאון ועצב מר,
מטפס אל ראש ההר,
משם אקפוץ למחרת,
בנשימה ארוכה אחת.
הגשם חודר אל הרגשות,
העננים אל תוך העצמות,
סופה מתבשלת מבפנים,
ומסביבי כולם בורחים,
לפני שהרעם עוד יבוא,
והזעם המר עוד יחזור,
ברחו מהר, מהקץ הרע,
נוסו מן הצעקה.
לבד, עמוק בתוך הבור,
לפני שהעצב יעצור,
הסופה כבר נגמרה,
אך כולם ברחו במהרה.
עכשיו אני לבד לגמרי,
אל תחזרו, לא אחרי,
הכאב עדיין מושל בפנים,
רוצו מן הילדים האבודים.
תגובות (5)
אין מילים. טובה כתמיד סאני.
אממ.. המעודדת? סאני הוא בן O..O
לגבי השיר, הוא מדהים ללא ספק. אני מזדהה איתך לפעמים, ולפעמים לא. כי יש ימים שאני די אופטימית, ויש ימים שאני פסימית. כרגע אני לא בטוחה. אני בין לבין. אז אני בערך מבינה אותך, אבל השיר מביע המון, כמו תמיד. הכתיבה מדהימה וכך גם החריזה הזורמת.
אתה תמיד משאיר אותי ללא מילים.
כמו תמיד, סוף השיר מצוין, והכתיבה גם…
well done
D:
אהבתי מאוד את השורה האחרונה.
סגרת מצויין שיר מעולה.
הסיום של השיר מדהים, והכתיבה סוחפת