שבעה רוחות ושטויות
אצבע מסחררת כדור, בחילה לאדוני המכור
מחילה ממחלה שהשתחלה, אין שובע לתחושת הקלה
שועל חכם מלהג כמטורלל, קרב בתוך אושר נשגב
מנצח בורח מנצח, מפסיד ספונטני מתלקח
ילדים גדלים, מגודלים שמדלגים מעל הקשיים
חוזרים קשישים מקוששים, כעצים עוותי פנים
עץ עץ בשבט, מסתפק בקרן שמש של כמעט
מתהדר בניצניו ונרגם בשל מעלותיו
ראשינו עטורים חזינו מעוטרים, נלחמנו במחירים
מחינו בלהט, ונסתלקה לה כך הגבינה מהצלחת
ובשר שאכלנו רוצים להקיא, להעלות גירה
שהרי כולנו בסופו של דבר כשרים לאכילה
ורומי מאכלת אותנו בין ארבעה ממלכות של רפש
והעיקר שהמילקי אצלי, אחרת מה שווה בכלל הנפש
אבוי על השטויות והרצינות, אבוי על סופה של הגינות
לצלם ולשתף, שהרי כולנו בסוף נשאר כלואים במרתף
תחיו, כמו שחיו וכמו שיחיו, נראה לי, אולי.
תגובות (4)
יפה מאד. מבין שירייך שקראתי, זה האחד שהכי אהבתי עד כה (:
שמח שמצאת לך שיר כזה
תודה:)
בדרך כלל אני ישר אוהבת את השירים שלך אבל את זה לא אהבתי כל כך, אולי זה בגלל שהיה לי קל מדי להבין אותו. הכתיבה שלך טובה כתמיד, אבל התוכן הפעם (לדעתי לפחות) לא היה יצירתי ומעורר מחשבה כמו בדרך כלל. נראה כמו אוסף מעודן של מחשבות.
מפני שזה בדיוק מה שזה..
רוח שטות זה קטעים של מחשבות לא מסוננות
עד עכשיו היו שבעה קטעים כאלה..
מה שמייחד אותם זה ההטחה של המילים, אין סינון ואין משמעות נסתרת..אני מתבדח עם עצמי על הכעס או העצב או הדיכאון..