שני שירי מחווה קטנים לאריק אנשטיין :,(

ראשון בבוקר, שבת נגמר.
הילד עם הבלון לא חזר.
אבא לא מוצא את העיתון את העיתון
והיד כואבת מהבלון.
ראשון בבוקר, הוא נעלם.
הקול של אריק לא מזמן דמם.
לא שומעים דבר,כבר אי אפשר.
אחרי שהוא הלך זה כבר לא אותו דבר

אדון שוקו לא יכול ללכת לבקר חבר שלו,
אדון שוקו אחר.
בוקר רוח חזקה
והנה בית שחור
דלת לא שם
ואי אפשר לעשות דלין דלין דלין בפעמון.
בוקר עצוב אדון שוקו. ב
וקר עצוב אדון שוקו.
מה נעשה אולי נלך לבקר,
חבר שלנו אדון שוקו אחר.
אבל אי אפשר ללכת לבקר אדון שוקו אחר,
האדון נעלם הוא כבר לא חוזר