בנט שר חינוך היום, בנט ולא אחר. בזכות בנט הדגול, ייקחו לנו את הזכות לדבר. הוא יעמוד על הבמה, ויאמר מילים גבוהות, אוי איזה שינוי נפלא מגיע: חינוך מלא במליצות. […]
איברים חיים בתוך הצלחת שלי סיגריות חיות מתפתלות בתוך פי אני משייף את הנחשים מנקז רעל לכוסות גבוהות יש לי ים של צלופחים מתחת לרצפה השקופה שלי אני תופס את […]
אני לא שומעת אותך מוציא קול מהפה עכשיו, אבל בראש שלי אתה מדבר. וזה דוקר אותי מבפנים ואני בוכה. כי אני כזאת חלשה, כשאני עומדת מולך. אתה לא שווה אתה […]
אני ילדת שוליים שמחפשת את העיניים של בן אדם שיוכל להבין שאני לא יכולה יותר להרגיש. מצאתי הרבה אנשים קצת סגורים בעיקר שבורים שבנו חומות שאי אפשר לפרוץ. היו כאלה […]
העיניים מלאות דמעות, הראש מלא בזיכרונות. המחברת מלאה בשירים עצובים, הלב מלא ברגעים כואבים. המוח רוצה לשכוח, הגוף רוצה לברוח, הידיים ספוגות דם ושאר העולם- נדם.
יש כאלה שאומרים שהלבד זה מקום טוב לבקר בו אבל נוראי לגור בו. יש לי כל כך הרבה מה להגיד ואני אפילו לא יודע איך !? לא יודע מה הבעיה […]
אמרתי לך שרע אמרתי שכואב אבל שוב חזרת לשבור לי את הלב. חשבתי שאולי תתחשב בי יותר אבל כמו תמיד שוב נהיית כאדם אחר. אני כלואה במעגל מפחיד ונורא ממנו […]
לכאורה אני רק שאלה לכאורה נפשי כבר שלמה לכאורה המשכתי חיי ואיני זקוק לה לכאורה. לכאורה בך אין לי עניין לכאורה נגמר כבר מזמן לכאורה הרגש נוקה וחזרה טוהרה לכאורה. […]
אורגניזם חי, מכה בשורשים אני יונק מים משדייה של אימא אדמה והכול חונק את הדעת, אין רגע לנשום כשאני פורש קירות שני שדיי אימא אדמה חזקות זקופות מעניקות חלב ומים […]
הרגשתי צורך לשתף אותך התחלתי לטייל בין הנופים שלך התמונות, שכל כך אהבת האויר הקר שנשמת הם עכשיו גם חלק מעצמי. היי,רק רציתי לספר לך המשכתי קצת הלאה, הגעתי רחוק […]
הייתם יושבים מחובקים שעות על המיטה בכיתם, אמרתם אם, ואם. 30 שנה עברו והיא, עוד לא התחתנה כי צריך לקיים כשמבטיחים. ראיתי אותך קמל מיום ליום כמו פרח שקטפו אותו […]
מראה שבורה על קיר יתום ילדה קטנה שדה עירום לחישה גדולה הכתה באוזני עמדה היא בקצה השני אך הנני שמעתי אותה זועקת ובלילות שמעתי אותה צוחקת ולפעמים היא אפילו קצת […]
יש כאן עצב שאין לו מילים. ראשים מורכנים, הם כמעט מתאבלים. נסיון נואש לתת לו כבוד. לילד שקבור כאן, עטוף בדמעות. וצר לי עליך, גבר – חייל. וצר לי עליך, […]
שמיים עצובים איתי, וזה כואב ,אז תחכי זה לא נכון, לא אמיתי תשבי דקה,תתבונני הזמן לא זז,הוא רק נשען על כל מה שאחווה מחר תופס חזק בכל דמעה ומחכה רק […]
גרתי בבית קטן על גדות הירקון עם פחים במקום קירות וסלעים במקום רהיטים שתיתי כל בוקר מברז ישן הלכתי לחפש אוכל בפחים גרתי אצל זקנה שאהבה אותי אהבתי אותה כי […]
יגון אנוכי ממלא את גופי מכביד על נפשי, עד שכמעט ומביא אותה לידי קריסה. חש עצוב, כי אנשים שונאים, וצעירים מתים, ויופי נגמר מהר מדי וכך גם אותם רגעי אושר. […]
בית1 מסתובב ברחובות קצת מתוח אנשים זרוקים בחוץ ללא מצב רוח מנסה רק לראות מה אפשר לעשות כי יש אנשים רעים שיודעים קצת פחות.. פזמון: אם אתה מרגיש יום אחד […]
אני שופך אקסל על הראש שלי לתוך העיניים שלי, ששורפות איך אפשר להתלונן כשאני לא זוכר איך אפשר לדעת מי אשם ולמה אני פקמן במבוך חשוך עם מוזיקה שחוזרת על […]
עין אלקטרונית טלסקופית מיקרוסקופית בוחנת את הבובה שלה ותופרת לה עין כפתור בחוט ומחט ומרחיבה את החיוך האדום מתקנת קרע בירך, מקצרת את החצאית מתאימה תחתונים אדומים וצובעת את העיניים […]
שקט. הכל עומד. קפוא. האוויר נהיה סמיך. הוא רוחש ומתחיל לזוז. אט אט הוא דוחף מבפנים. אלף קשתות מונפות בבת אחת. הן מונחות במקומן ומתחילות לזוז משמאל לימין. איזה מינור. […]
עוצם את עיניי חזק מתפלל שיעצמו לבדם. כבר אין לי סיבה, כבר אין לי אישה או בית. כבר אין לי גינה ומגלשה. יש לי קבר אפילו שניים. קובר לאט לאט […]
ידעתי ילד שאהב לשחק, מחבואים ותופסת, קולו שוב צוחק. ידעתי שנים, לאהוב ולתת, לא רציתי לדעת עוד דם שותת. הילד ידע שלשחק זה מותר, אך בכל זאת אמרו לו "די […]
הנה לכם הקלון יהודים מרוססים בקולון מבושמים עד גרמניה ובחזרה נטע זר בארץ מוזרה שרשראות עבר כובלות זיכרון והניצול חי בפחד, עד יומו האחרון יכול הוא לספר על אותם משוטטים […]
ילד אחד, אוחז בידה של אמו, נרגש. גשם יורד עליו, מביא איתו יום חדש. הוא נכנס לבית החולים, נרגש מכך שהתייחסו אליו כמו שמתייחסים רק אל מבוגרים. הוא רואה רופאים […]
הם ביקשו ממך ללכת, אמרו תמצא מקום אחר. לא משנה כמה תרצה לא תוכל להישאר. הם אמרו לך תשכח, תשאיר אותנו מאחור. יש לך סיכוי לברוח ולנו כלום לא יעזור. […]
לא נסלח הצעקות,המחניקות,הילדים שבוכים, אנשים רצים האמא הגוססת הלילה כל כך כואב, כי קר בעצמות. השמש לא עולה, כי מפחדת מהזוועות. תא השריפה המקום שבו הזמן קפאה הנסיעה ברכבת האחרונה […]
האנשים נפלו אחד אחד, ונשארתי אני לבד. בעיניים הדמעות, הזכרנות, לא נשאר לי דבר לראות מלבד כאב ואובדן. הכל קרה מזמן, אבל העיניים עדיין רואות, הן עדיין מלאות דמעות. אך […]
מסתכל לצדדים, לא רואה אף-אחד אין מי שישמור על הלב שלי אכלתי אותה אהבות שבורות מטיילות אצלי בבית אין פתרון העליבוני חבריי, בזו לקיומי השקו אותי סם מוות אני מקרטע […]
מביטה בעיניך איך האור כבר כבה משתוקקת לשמוע ממך מילות אהבה, מחכה לחיוך, שבריר שמחה ממך אתה מתפרק ולצערי אני לא לצידך רוצה לחבק, ללטף את פניך אני לא מדמיינת […]
יושב על כסא בחדר ריק מאנשים ושמחה. רק תמונות מוצבות על הקיר בחדווה. מעלות זכרונות מתקופות יפות שבהם הכסא שלי היה מוקף בילדים ובאהבה. זכרונות של דאגות על הילדים עולות […]
.gif)
