אינני יהלום

אני מביטה בעיניך,
למה הן אדומות?
שאלה כה קצרה,
ולה תשובות כה רבות.

אני אוהבת את שפתייך,
וורודות הן ורכות,
מלטפות לשפתיי,
מוסיפות לשאיפות.

אני מביטה בטיפות הזיעה העוטפות מצחך,
מכניסות אותי לערפול חושים,
אני שוקעת לניחוח הבושם המשכר,
למגע של עלים קטיפתיים.

אני עוזבת את אחיזתך החמה,
מניחה לה לשלום,
כי חלף לו הזמן,
ואינני יהלום.