אסור
שפתייך החמימות, זורמות כנהרות,
כנגד לשפתיי הלחות, אשר כה כמהות
לעוד.
מעילים שחורים לבשתי לגופי, חמקתי,
אט אט עמך לחשכה, בשקט זחלתי
אחרייך.
מסכות ענדנו,שלוות וחסרות ידיעה
מי הם אותו גבר, מי היא הילדה
זרים.
קרבת אליי כשחמקנו מעינייהם,
עטפת אותי בגופך, כה לא הולם
ואהבתי.
שענתי לנשקך, כה מיוסר וגלמוד,
ברחתי מזרועותייך, העדיין פרוסות
אסור.
תגובות (0)