בגדיה קרועים והיא יחפה אבל אני אוהב אותה.

איך זה? אני השתדלתי!

בס"ד
אני מצטערת, אני לא מבינה בשירים מהסוג הזה.
כתבתי ניחוש של תיאור עליך, לכי תסתכלי…

ראיתי

*חסרות הבעה
אוי זה דווקא ממש חמוד! כתיבה יפה =]

שלום, מלאך ספיר.
אני מודעת שהתעצבנת עליי בפעם הקודמת (ללא כוונה, אם יורשה לי לומר) אז אני אשתדל לעדן את הדברים שלי כמה שאפשר כי אני באה לעזור.
הבית הראשון: היא סבירה מאוד. לא כל החרוזים בבית הראשון תקינים. חרוז מכיל שתי אותיות זהות בסוף המילה, לא אחת! ולכך "יחפה" ו-"אותה" הן לא חרוז טוב כל כך, מה שהופך את הבית עצמו ללא מושלם מבחינת תקינות. רואים שהוא מתרכז רק בעיניה שגורמות לו להתאהב בה. הייתי מוסיפה תיאור נוסף של גופה (למשל צבע שערה ועורה) שהיה מוסיף. הייתי מוסיפה עוד תיאורים על האהבה שלו אליה.
הבית השני: בבית השני יש קצת ניגודיות. מהעומק שהיה לאיש הזה הוא נהפך לרדוד נורא ורק בגלל שהיא "יפה" הוא רוצה לכבוש אותה. הניגודיות בכלל לא במקום ומרגישים שזה נמצא שם רק בגלל שלא היה לך רעיון אחר.
החרוזים בשיר לא טובים בכלל. אני לא מבינה למה את חושבת ש-"משרת" ו-"מתקתק" מתחרזים. רק כי זה נשמע לך דומה בצליל המילה?!
ממש לא. מראה על חובבניות.
גם בשורה הראשונה: אין שורה שמקבילה לה מבחינת חרוזים. אם את התכוונת שהחרוז הוא "יפה" ו-"אותה" היית צריכה לפחות להפריד את השורות (דבר שגם לו הייתי מעירה לך שהשורה הראשונה יותר מידי קצרה).
בית שלישי: החרוזים לא כל כך טובים בשורה הראשונה והשנייה (כמו השערתי קודם. צריך שתי אותיות לחרוז טוב. אז "אוהב" ו-"לחבב" לא חרוזים מושלמים וטובים.) אותו דבר בשתי השורות האחרונות. "הכל" ו-"מכחול" לא חרוזים ממש טובים ומבחינה תקנית זו השורה הכי פחות טובה שהייתה לך.
השורה האחרונה הייתה מפתיע ודיי טובה. שוב, הצד התקני הרס אותה לגמרי.
תודה,
ביקורת בונה בע"מ.

אוי סוף עצוב באמת אבל שיר יפה מאוד

אני חושבת שזה שיר די מתוק:) הרעיון ממש חמוד.
נ.ב אני מציעה לך לקחת את הביקורות שקיבלת למקום הטוב ביותר ולנסות לצמוח איתן.

תודה ולא נעלבתי ביקורת בונה… חחח…

זה ממש יפה!

תיקנתי